טיפול בטריג’ימינל נוירלגיה (Trigeminal Neuralgia)

מרבית התרופות הקונבנציונאליות לטיפול בכאבים שנובעים מטריג’ימינל נוירלגיה, מחלה שזכתה לכינוי “מחלת ההתאבדות”, מתפרקות בכבד ועלולות לגרור שורה ארוכה של נזקים. מעבר לכך, במתן אוראלי של תרופות לא ניתן לשלוט בכמות החומר הפעיל המגיעה דווקא לאזור הפגוע הנמצא בשכבות החיצוניות של העור, וכל המערכת מקבלת מנה של החומר.

חברות התרופות משקיעות מאמצים רבים בניסיון לייצר משחות חיצוניות שיוכלו לגשת לבעיית הכאב בדרכים שעוקפות את הסיכונים הללו, ומביאות ריכוז גבוה של חומר פעיל ישירות לאזור הפגיעה בכדי לשכך כאבים נוירופאטיים כרונים שמלווים את הסובלים מטריג’ימנל נוירלגיה.

שכבת העור העליונה הינה מחסום טבעי ויעיל במיוחד למניעת חדירה של חומרים זרים לגוף, ואחד המכשולים הגדולים שעומדים בפני מדע הרפואה המנסה להחדיר את החומר הפעיל מבחוץ פנימה – דרך העור.

השילוב של טיפול אוראלי (דרך הפה) לצד מריחה של משחות טיפול חיצוניות באזור הפגוע מייצרת, לפחות בתיאוריה, מצב בו ניתן להוריד עם הזמן את כמויות התרופות הנלקחות דרך הפה, בכדי לנסות ולמזער עד כמה שניתן את תופעות הלוואי שמגיעות עם תרופות אלו.

חלק מהעובדות שמלוות כל פיתוח משחה שכזו כוללות:

1. ככל שהמוליכות החשמלית של החומרים הפעילים יהיו נמוכים יותר (פחות מטען חשמלי) – כך יכולות החדירה שלו פנימה דרך שכבת העור גבוהה יותר.
2. בכדי לאפשר את חדירתו פנימה על החומר הפעיל להיות בגודל הקטן ביותר – חלקיקים של מתחת למיליונית המטר, ובעצם במצבו המולקולארי.
3. ישנו הכרח למנף חומרים מאיצי-חדירה הגורמים לשינויים זמניים ברמת חדירות העור ומאפשרים לנשא להחדיר את החומרים הפעילים בצורה הטובה ביותר.
4. יכולת חדירתו של החומר הפעיל הינה ביחס ישיר לרמת השומניות שלו – ככל שהוא שומני יותר, כך יכולת החדירה שלו גבוהה יותר.

שלושת המשחות והתכשירים החיצוניים העיקריים הזמינים כיום בשוק (לידודרם, מדבקות לידוקאין ומשחת קפסאיצין – Capsaicin\ Zostrix) הינם בעלי השפעה מוגבלת מאוד על כאב כרוני נוירופאטי ועל טריג’ימנל נוירלגיה (Trigiminal Neuralgia).

למעשה כמעט ואין בנמצא תרופות חיצוניות יעילות בכאבים מסוג זה.

רוקחים אשר עברו הכשרה בהתמחות לתכשירים משככי כאבים רוקחים כיום ג’לים וקרמים יחודיים לטיפול בכאב נוירופאטי כרוני של טריג’ימינל נוירלגיה, ובבתי מרקחת אלו נעשית רוב עבודת הרוקחות הזו, הדורשת מומחיות אנושית לצד ציוד ייחודי המאפשרים יצירת משחה המאפשרת חדירה דרך העור.

חלק מהחומרים הנמצאים בשימוש בטיפול חיצוני דרך העור (ולעיתים גם בהזרקה או לחילופין במתן אוראלי) לכאב נוירופאטי כרוני הינם Ketamine Lidocaine Gabapentine, Carbamazepin, Clonidine, Methadone,, Ketoprofen ,Amitriptyline, Dextromethorpan לצד אחרות, אך לא קיים מספיק ידע מבוסס מחקרית בכדי לגבות את יעילותן של תרופות אלו, שעלולות להביא עימן שלל תופעות לוואי.

בכל זאת, מספר פרסומים על עבודות אודות הקטמין (Ketamine) לבד או בשילוב עם אמיטריפטילין (Amitriptyline) ודרך ג’ל Ketamine 10%מספרים אודות יעילות סטטיסטית בטיפול בכאב מסוג אלודניה (Allodynia) אצל אלו הסובלים מתסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS), אשר נמצא יעיל יותר מפלצבו.

את האתגר שמציבה שכבת העור החיצונית, שאינה קלה לחדירה, ניתן לפגוש בעזרת טכנולוגיית ה- Phonophoresis , אשר ממנפת לטובת הרפואה את גלי האולטראסאונד בתדירות של בין 0.75-3.0 MHz. טכנולוגיה זו משמשת כקטאליזטור, ומצליחה להאיץ בעזרת גלי הקול את חדירתן של מולקולות החומר הפעיל דרך החומר הנשא ישירות לשכבות העור העמוקות בדרכן לפגוש את העצב הפגוע ולשכך את הכאב.

מינוף טכנולוגית ה- Phonophoresis מאפשר למטפלים לעבוד עם מגוון רחב יותר של מולקולות שכעת יכולות לעבור את שכבת העור החיצונית, ולשפר את יכולתם של החומרים הפעילים לשכך כאב נוירופאתי כרוני, ובין היתר, כמובן, את הכאב שגורם סינדרום הטריג’ימינל נוירלגיה.