קרינת ליזר ברמות נמוכות (LLLT)
על תהליך הריפוי וניהול כאבי פנטום אצל נפגעי קטיעה בברך או מעבר לו
ניתוחי קטיעה של החלק התחתון של הגפיים אינם, למרבה הצער, הליכים רפואיים נדירים. במחקר של Seymour et. Al, תועדו יותר מ-105,000 ניתוחים כאלה בארה”ב בין השנים 1989—1992. 59% מהניתוחים בוצעו בברך או מתחתיו, כאשר הצורך הנפוץ ביותר לניתוחים מסוג זה נבע מבעיות בזרימת הדם ודלקות (70%) וממצבי הלם (22%). גורמים רבים עלולים לתרום לסיבוכים בטיפול שלאחר הניתוח,
צורת טיפול חדשנית ויעילה
בין אם הקטיעה בוצעה עקב טראומה (כמו תאונה) ובין אם מסיבה אחרת. ברוב המקרים, המצב הבריאותי הבסיסי של החולה גורם לסיבוכים. סכרת, מחלות זרימת הדם, מצב תזונתי ירוד ודלקות הינם חלק מהגורמים לריפוי לוקה ב-20% מנפגעי קטיעה מתחת לברך (BKA).
כאבי פנטום שלאחר הניתוח הינם תופעה מוכרת, בין אם הם מופיעים בתצורה של כאבים מדומים ורגישויות מדומות באיבר שנגדע, או כאבים בגדם הקיים. 60%—70% מהחולים חווים כאבים אלו בתקופה המידית שלאחר הניתוח.
הסיבוכים המופיעים לאחר הניתוח, הינם הגורם להאטת תהליך החזרה לתפקוד יומיומי רגיל של החולה. פצע שריפויו איטי וכאבים שלאחר הניתוח מעקבים את התאמת הפרוטזה ותרגול השימוש בו. הדחיה בשיקום משפיעה על היכולת להשלים עם הצורך בפרוטזה ולהשתמש בה בעתיד.
הולכות ומתרבות ההוכחות המדעיות המעידות על יעילות ה-LLLT (Low Level Laser Therapy—ריפוי באמצעות קרינת לייזר ברמה נמוכה) להפחתת רמות הכאב ולריפוי. רפואת הקוונטים הינה התפתחות מלהיבה אשר, למרות שיסודה בתאוריה מדעית ובניסויים, טרם זכתה להערכה מספקת בניסויים במעבדות רשמיות.
במתקן הרפואי שבו מבצעים ניתוחי קטיעה, יש לנו הזדמנות ייחודית לחקור מהי השפעת ההתערבות של רפואת הקוונטים על רמות הכאב והריפוי. במחקרים רפואיים רבים שנעשו בתנאי מעבדה נמצא כי LLLT מסייע לריפוי הפצעים. מכל מקום, המנגנון המדויק ש-LLLT מפעיל לסיוע בריפוי הפצעים ברובו אינו ידוע. יש תאוריות מספר שמסייעות להסביר את השיפור בהתכווצות הפצע שנצפה במחקרים.
לאחר הקרינה, במחקרי Vitro, נצפתה האצה של התרבות תאי Fibroblast(תאים בריקמת החיבור), דבר המעיד על כך ש-LLLT מסייע לחידוש רקמת ה- Fibroblast בשלבי הריפוי. המחקר הראה גם ש-LLLT ממיר תאי Fibroblast לתאי Myofibroblast שהם תאים המסייעים להתכווצות הפצע. לתאי Myofibroblast יש השפעה ישירה על התכווצות וגרעיניות הריקמה וההתרבות של תאים אלו מסייעת להתכווצות הפצע.
מחקר: שיתוף פעולה אלבני-ישראלי
אלבניה, עד לא מזמן המשטר החשוך ביותר באירופה, וכיום כר פורה למחקרים מדעיים ושיתופי פעולה בתחום מדע הרפואה. שיתוף פעולה ישראלי-אלבני בחן עוד תיאוריה המנסה להסביר את כאבי הפנטום, והמסקנות אליהן הגיעו החוקרים משנות את התפיסה הרווחת כיום בעולם מדע-הרפואה.
הכיוון אליו פנה המחקר, לצד התוצאות הברורות שהוא מביא, מציעים אלטרנטיבה מוחלטת לדרך בה הסתכל עולם הרפואה על כאב פנטום זה עד כה. התפיסה המקובלת הייתה כי אזורים במוח אשר היו אחראים על התחושות המגיעות מהעצבים באיברים שנגדעו, מתחילים, עם גדיעת האיבר, לקחת חלק בפענוח התחושות המגיעות מאזורים אחרים בגוף, וכך גירוי באבר אחד יכול להתפרש כתחושה באיבר אחר, שכבר נגדע.
על-פי ממצאי המחקר, החשוד העיקרי כמחולל הכאב בגפה הקטועה הוא כלל לא המוח, אלא תאי-עצב בקרבת עמוד-השדרה, שהאותות שלהם פועלים באופן עצמאי, ללא קשר ישיר לפעולת המוח. תאים אלו מתחילים לשדר אותות ללא-בקרה לאחר שהאיבר נגדע.
לא רק שהתגלה מקור כאב הפנטום, אלא שהחוקרים אף הצליחו להקל על הסובלים מכאב זה במהלך המחקר.
15 ישראלים ו-16 אלבנים קטועי רגליים הסובלים מכאבי פנטום לקחו חלק במחקר. דקות ספורות לאחר שחומר מאלחש הוזרק לגב התחתון של הנבדקים, לאזור המאכלס את העצבים החשודים כמחוללי הכאב – גם כאבי הפנטום ירדו פלאים ואף נעלמו כלא היו (לעומת זריקות הדמה שלא עוררו כל תגובה אצל הנבדקים).
“עלינו להיות צנועים יותר. לא בכל המקרים אפשר לסלק את הכאב במאת האחוזים. אני מספק כלים להתמודדות עם המצב, ולמרות הכאב אפשר להעלות את רמת התפקוד היומיומי בכדי לשמור על איכות חיים נאותה”.
“אחרי שהמטופלים ניסו כבר הכל וכלום לא עזר להם הם מגיעים אלי. אני התחנה האחרונה”, אומר ד”ר אדהאן.
לחצו כאן להזמנת תור בטלפון 24/7 ☏ 072-3313380 או שלחו מסרון ונחזור אליכם בהקדם
