הסיבה לכך היא שאופיאטים גורמים לטשטוש ולחוסר תפקוד. “אני מאמין שהתפקוד הוא הגורם הכי משמעותי בשיקום, וכשיש שיפור והקלה בכאב בלי שיפור בתפקוד – אני לא קורא לזה הצלחה”, הוא אומר.

לדבריו, אין ספק שאופיאטים הם אחד מכלי הנשק העוצמתיים כנגד הכאב, אולם אם בסה”כ הכללי הכאב פוחת, אך יחד איתו רמת התפקודיות של המטופל – הרי שזו ברכה לבטלה בסופו של יום.

רופא שבא מתחום השיקום, אומר ד"ר אדהאן, תמיד ישים לנגד עיניו בראש ובראשונה את רמת התפקודיות של המטופל, ובה בעת ישתמש בכלים חכמים כדי להפחית את הכאב שלו – בעודו מותיר את הפציינט מתפקד ולא “מסומם” ממשככי כאבים.

אמנות השיקום היא להעניק למטופלים מגוון כלים שיסיעו להם להתמודד עם הכאב והמכשולים שבהרבה מן המקרים אינם ניתנים לסילוק, למשל אצל קטועי גפיים הסובלים כאב כרוני קשה והתרופות גורמות להקלה חלקית בכאב. “הסוד הוא איך לחיות עם הכאב במינימום סבל ובמקסימום תפקוד”, מציין אדהאן.